"יכולתי לעשות רשימה מפוארת של כל אותם גורמים שמסבירים הצלחה. מוצר מגניב, שוק בשל, היזמים המתאימים, העובדים, עבודה נכונה על פלטפורמות ודאטה אנד וואט נוט. אבל הרשימה היותר מעניינת בעיני היא דווקא זו שמתחת לפני השטח."

שירה לי דה-בר
מנהלת שיווק ופיתוח עסקי

דייט להצלחה:
להגיע לתוצאות וליהנות מהדרך
דייט להצלחה:
להגיע לתוצאות וליהנות מהדרך

שירה לי דה-בר
16.02.2020

לפני כך וכך זמן, במסגרת תפקידי כ- VP Marketing, חגגתי את בלאק פריידי בדרך קצת שונה מהרגיל. הייתי צמודה לאפליקציה של שופיפיי והאזנתי לצלילי ה"גלינג" בכל פעם שנרשמה מכירה בקופה. ידעתי שביום הזה העשייה שלי תימדד באופן מאוד מדיד. ואכן, אחרי אותן 24 שעות של טרפת אי-קומרסית כלל עולמית, באו לעולם 600% של גידול במכירות לעומת אותו תאריך בדיוק בשנה שלפני. הקלה? גאווה? שמחה? נפילת מתח? קצת מכל דבר?

התאריך הזה, שבדר"כ מסמל את ההיפך ממנימליזם, סימל סוף של רבעון מאתגר במיוחד. בדיוק סיימתי את מלאכת המחשבת של בניית צוות מסונכרן והופ יצאנו לקרב על העתיד של החברה – עונת החגים בארה"ב. רבעון של הכל ביחד – משפחתיות, תובנות לשנה החדשה, חופשות וקניות קניות קניות. 

בסוף אותו סופ״ש כבר ידעתי שאנחנו בכיוון טוב, אבל סוף השנה האמיתי עוד לפנינו. רציתי לעצור רגע, חלילה לנשום (לא לרווחה) ובעיקר להוקיר את הצוות שלי שעשה עבודה יפה, ואולי הכי חשוב – נהנה מהדרך.

ממה הם הכי נהנו? מרגעים של התייעצות, מחשיבה משותפת חופשית בישיבות צוות, מעבודה מסודרת שנותנת בהירות ומעניקה שקט וביטחון בעשיה. מסתבר שלתכנן ולבצע זה הרבה יותר פרודוקטיבי מלכבות שריפות. עם כל הכבוד לאדרנלין שבדבר.

אז רציתי לצ'פר אותם. ולא בקטע של בונוס.

הצעתי להם דייט 1:1. כל אחד התבקש לסגור לנו זמן לארוחת בוקר או צוהריים במיקום לבחירתם.

במהלך הפגישות דיברנו קצת על איזה יופי שהגיענו עד הלום, ציינו על מה אנחנו עובדים כדי להתפתח אישית-מקצועית (העמקה בפרטים, למידה והתעדכנות שוטפת, פוקוס בתיעדוף משימות וכד') וגם שמעתי קצת פידבק עליי ועל החברה וחשבנו ביחד איזה עוד דברים מגניבים/חשובים כדאי לעשות. גיששתי גם מה קורה עם כל אחד בחייו האישיים, ברמת הלדעת אם הכל בסדר.

מיותר לציין שהשנה נגמרה בצמיחה מרשימה.

300% גידול בהכנסות החברה. יכולתי לעשות רשימה מפוארת של כל אותם גורמים שמסבירים הצלחה. מוצר מגניב, שוק בשל, היזמים המתאימים, העובדים, עבודה נכונה על פלטפורמות ודאטה אנד  וואט נוט. אבל הרשימה היותר מעניינת בעיני היא דווקא זו שמתחת לפני השטח. 

רמת האמונה של העובד במוצר ובמנהלים, סביבת עבודה נעימה (או לא), הריח של זה שיושב לימיני, אם יש או אין גם חיים אישיים, תחושה שמקשיבים לך ומחשיבים את דעתך, תחושה שאם טועים אז לא נורא, יש פרגון גם בלב וגם כלפי חוץ, כיף לאכול צהריים ביחד, פה ושם פיטפוט על החיים האישיים – זה מחבר.

ובקיצור אוסף של ניואנסים, רגשות, אמונות, אינטואיציות ושאר הסברים שמנהלים מסויימים לא אוהבים לשמוע. יש כאלה שיותר קל להם לדבר במונחי גאנטים, משימות, סדרי עדיפויות, הוצאות והכנסות או בקיצור אלה שמעדיפים אקסל על פני וורד. שלא לומר סליידס.

אני חייבת לתהות, אם היינו הרבה יותר מודעים לכל אלה, וגם מקדישים את הזמן והאנרגיות ממש לדבר עליהם, איך זה היה משפיע על הביצועים של האירגון?

כשעסוקים בטירוף ועובדים בלחץ ובעומס זה לא טבעי וכמעט טיפשי לקחת עצירות יזומות כדי "לדבר על הדברים" – לשוחח, להקשיב, לחשוב ביחד. אבל בסוף 90% מהתכנים שעולים בחדר מתבטאים גם בעבודה עצמה. 

ונטילציה לפעמים יותר אפקטיבית מעוד פגישת מוצר או פרויקט או סיכום או תיכנון. השקט שהיא מייצרת או המחשבה שהיא מניעה, משפיעה על העשייה עצמה, על המוטיבציה, על מה שאותו עובד משדר לסביבה בחברה ומחוצה לה (מי אמר "מיתוג מעסיק" ולא קיבל?).

כמו שחשוב לכל אחד עם עצמו לקחת לפעמים רגע של שקט פרטי, נכון לעשות את זה גם בעבודה.
כל אחד בחלקת האלוהים הקטנה שלו, עם עצמו ועם סובביו לצוות, לחדר, להנהלה.

כתבה: שירה לי דה-בר

מנהלת שיווק ופיתוח עסקי, מתמחה באסטרטגיה, מיתוג והעברת מסרים. מלווה ארגונים ומנהלים בתהליכי צמיחה עסקית ואישית. יועצת, מרצה ומנחה קבוצות. בעלת BA בפסיכולוגיה ותקשורת ו-MBA במנהל עסקים